משברים
- 9 בפבר׳
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 26 במרץ
אני אוהבת את העבודה שלי – את האתגרים, את פתרון החידות, ובעיקר את העבודה עם אנשים. רוב הזמן אני פועלת מתוך תשוקה והנאה, אבל הייתה תקופה שבה משהו השתנה. מצאתי את עצמי נוסעת לעבודה בלי ניצוץ בעיניים, וגרוע מזה – עם דמעות של תסכול. במקום להמשיך ולהתעלם, עצרתי. הבנתי שזה הרגע לחשוב, איך אני מחזירה לעצמי את ההנאה?
התהליך היה מורכב. הוא כלל חשבון נפש עמוק, וגם עזרה מאנשים טובים – קולגות, חברים, משפחה ואנשי מקצוע. גיליתי מחדש מה באמת חשוב לי בעבודה: היכולת להשפיע, לפתור בעיות מורכבות, להנות בעשייה שלי ובעיקר עבודה משותפת עם אנשים.
היום, אני מעריכה את המשבר. הוא היה הזדמנות לעצור, להקשיב לעצמי, ולצמוח מחדש.
אם גם אתם מרגישים שאתם קצת אבודים, תזכרו שזה בסדר לעצור ולשאול את עצמכם שאלות קשות. לפעמים, דווקא מתוך המשברים, מגיעות התשובות הכי משמעותיות.





תגובות